כאשר בעלי חובות אינם יכולים לפרוע את כל חובותיהם, או שלכל הפחות אינם יכולים לעשות זאת ללא הקפאה של הליכי הגבייה נגדם, עומדת להם האפשרות לפתוח בהליך חדלות פירעון לפי האמור בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
הנוסח של החוק החדש, משקף את ההבנה לפיה לנו כחברה אין עניין בבעלי חובות אפאתיים, אשר תקועים לנצח בהליכים משפטיים שאין להם סוף. עדיף להציע להם אופק שיקומי, כל עוד הם מתנהלים בתום לב בתוך ההליך. החוק החדש מאפשר להם להיכנס להליך חדלות פירעון החדש (ההליך ששיפר משמעותית את ההליך הישן לסגירת חובות בשם פשיטת רגל),שהוא הליך קצוב בזמן שבסופו יוכלו לקבל הפטר מכל או ממרבית חובותיהם.
הפרוצדורה של הגשת בקשה לחדלות פירעון
שלב #1 – מי מתאים למחיקת חובות בחדלות פירעון?
החוק החדש לחדלות פירעון מאפשר לאזרחים במדינת ישראל להיכנס להליך יעיל למחיקת חובות ושיקום כלכלי אמיתי. המדינה קבעה סכום חובות מינימלי לכניסה והגדירה מסלולים שונים בשביל שני מצבים:
1. כאשר סך החובות עולים על 161,236 שקלים.
2. כאשר סך החובות אינם גבוהים מ-161,236 שקלים, אך עולים על 53,745 שקל.
הסכומים נכונים לשנת 2023 ומשתנים בכל שנה ע"י מדינת ישראל.
שלב #2 – הגשת הבקשה לחדלות פירעון
במצבים של חובות גבוהים (מעל 161,236 שקלים): מי שרשאי להגיש את הבקשה לצו פתיחת הליכים נגד יחיד, הוא גם בעל החובות בעצמו, אך גם הנושים שלו (ובמקרים מסוימים, גם המדינה בדמות היועץ המשפטי לממשלה בשבתו כתובע העל). הבקשה תוגש לממונה על חדלות פירעון (מה שבעבר כונה הכנ"ר).
הבקשה מוגשת כאשר סף החובות עולה על הרף של 161,236 שקלים, וכן כאפשר אין יכולת לשלם אותם (או לחילופין, אין יכולת לשלם אם לא יינתן צו שישהה את הליכי הגבייה הקשים).
במצבים של חובות נמוכים (מעל 53,745 שקלים ופחות מ-161,236 שקלים) הפרוצדורה היא זהה, אלא שרק בעל החובות יכול להגיש את הבקשה (ולא הנושה) וההליך למחיקת חובות נמוכים הוא פשוט יותר, וכן הבקשה מוגשת לרשם ההוצאה לפועל, ולא לממונה.
כאשר מדובר בבקשה המוגשת מצד בעל חוב, עליו לצרף לבקשה תצהיר ובו הוא מצהיר על העובדות התומכות בבקשה, וכן דו"ח מפורט וממוסמך בו מפרט כל פרט רלוונטי לעניין חובותיו:
• למי החובות
• מה גודל החובות
• חשבונות הבנק על שמו
• ערבויות שנחתמו
• הליכי גבייה פתוחים אם ישנם
• הכנסות והוצאות
• מקצוע
• פרטים כלכליים של בני זוג
• פרטים פרוצדורליים נוספים
• כתב ויתור סודיות עבור בדיקות של הממונה
לעומת זאת, כאשר הנושה מגיש את הבקשה, עליו לבסס טענה לפיה בעל החוב פועל במטרה להונות את נושיו, פועל להבריח את נכסיו במטרה לא לשלם, או שיש אינדיקציה שבעל החוב פשוט לא יכול לעמוד בהתחייבויותיו לתשלום (ראו אינדיקציות אלו בסעיף 110 לחוק).
מה קורה לאחר הגשת הבקשה לחדלות פירעון
אם נמצא כי אכן בעל החוב אינו מסוגל לשלם את חובותיו, או שהוא זקוק לצו פתיחת הליכים כדי לשלם, ייתן הממונה צו פתיחת הליכים בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה. הודעה זו על צו לפתיחת הליכים תפורסם בהתאם לאמור בסעיף 74 לתקנות חדלות פירעון: פרטיו המזהים של בעל החוב יפורסמו ברבים באתר האינטרנט של משרד המשפטים, וכן יישלחו הודעות לכל נושיו הידועים.
מרגע שניתן צו לפתיחת הליכים, תחל מה שנקרא תקופת ביניים. בתקופה הזאת, ישלם החייב סכום חודשי מינימלי לקופת הנשייה, יוטלו על הגבלות המיועדות למנוע הברחת נכסים ועל שמירה מנפילה לבור עמוק יותר. בנוסף, ניתן לפנות להוצאה לפועל ולהביא לעיכוב ההליכים המשפטיים כנגד בעל החוב.
כמו כן, יתמנה נאמן על נכסי החייב. תפקידו של הנאמן הוא למפות את כל הרכוש של בעל החוב, לטפל בתביעות הנושים כנגד בעל החוב, וכן לראות שהתשלומים מתבצעים לפי האמור בצו התשלומים הזמני.
בתקופה הזו, הנאמן ינסה לגבש תוכנית שתאפשר תשלום של כמה שיותר מחובותיו של בעל החוב, תוך שהוא מאזן זאת עם האפשרות לשקם אותו בסוף התהליך, וכן עם היכולת הריאלית של בעל החוב לשלם. תקופה זו תארך עד 11 חודשים בהליך חדלות פירעון לחובות גבוהים, ועד 9 חודשים בהליך לחובות נמוכים.
בסופה של תקופת הביניים, הנאמן יתן לבית המשפט חוות דעת על המצב שלכם ובה תהיה גם ההצעה לצו תשלומים (במקרים נדירים, יינתן הפטר לאלתר לאנשים שעמדו בתנאים המחמירים). לאחר שמוגשת ההצעה, ובהנחה שהיא מתקבלת ואין טענות למי מהנוגעים בדבר, ייקבע צו תשלומים לבעל החוב, שיהיה לכל היותר עד שלוש שנים (ניתן לקבל הארכה של שנתיים נוספות במידת הצורך).
בסוף צו ההפטר, אם עומדים בתשלומים, יהיה בעל החוב פטור מחובותיו. לרוב החלק שנמחק בסוף ההליך הינו רב ביותר, ויכול להגיע לעיתים קרובות גם למחיקה של 70%-90% מהסכום הכולל של החובות כאשר עושים את הדברים נכון.
