בכל רגע נתון מתנהלים בישראל שני מיליון תיקים בהוצאה לפועל. במדינה שבה האוכלוסייה כולה היא כ- 10 מיליון אזרחים, ובהתחשב בכך שיש קצת יותר משלושה מיליון ילדים (בערך שליש מהאוכלוסייה), המשמעות היא יחס של תיק הוצאה לפועל על כל שלושה מבוגרים בישראל. כמובן שיש אנשים בוגרים עם מספר תיקים פתוחים בהוצאה לפועל, ולכן הממוצע הזה אינו משקף את המציאות.
אז למה בכלל אנו מתייחסים ליחס המטורף הזה של מספר התיקים בהוצאה לפועל פר-אדם בישראל? משום שכאשר ישנם כל כך הרבה תיקים, טבעי שחלק מאותם תיקים יהיו פסיביים, חסרי מעש, "שוכבים" להם באיזו תיקייה באיזה ארון באיזו לשכה, ובתור כמה שורות ממוחשבות בטבלאות אקסל אינסופיות.
כאשר הזוכה בתיק אינו מבצע פעולות בתיק, יתכן והגיעה שעת הכושר של בעל החוב להרוויח מן ההפקר.
סגירת תיקי הוצאה לפועל
לפי תקנה 126 לתקנות ההוצאה לפועל, אלו התרחישים בהם נסגר תיק לאחר פתיחתו:
1. במקרה של פירעון החוב על ידי בעל החוב.
2. סגירה של התיק לפי בקשה של הזוכה (בין שהחוב נפרע שלא דרך המערכת, ובין אם משום שהזוכה הגיע להסכמה או הבנה אחרת עם בעל החוב).
3. החוב קטן ממאה שקלים, וניתנת על כך הודעה לזוכה.
4. כאשר חלפו שנתיים בהן הזוכה לא נקט אף פעולה אקטיבית בתיק.
מהן פעולות אקטיביות בתיק הוצאה לפועל?
פעולות אקטיביות של הזוכה בתיק הן כאשר הגשו בקשות כמו:
• בקשה להטלת עיקולים (עיקול חשבון בנק, עיקול משכורת וכו')
• בקשה להטלת הגבלות (עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות בבנק וכו')
• בקשה לזימון בעל החוב לחקירת יכולת
• וכדומה
למה שהזוכה בתיק לא יעשה את הפעולות הללו שיכולות לעזור לו עם החזרת הכספים שהלווה?
ראשית, משום שהפעולות הללו עולות כסף באגרות למיניהן.
שנית, הן גוזלות זמן לזוכה או לעורך דינו, וזמן עבורם שווה גם הוא כסף.
המצב השכיח הוא זוכה שהוא חברה מסחרית שיש לה במקרים רבים אלפי או עשרות אלפי בעלי חובות, עם אובליגו של עשרות ומאות מיליוני שקלים לגבות, ופשוט אי אפשר להידרש לכל אחד מבעלי החובות האלה ברצינות הנדרשת. ההנחה שלהם היא שחבל על הכסף, משום שמבעל החוב הזה הם כנראה לא יצליחו לחלץ דבר.
מצב שכיח אחר הוא זוכה שיש לו רק בעל חוב אחד, אך מדובר בזוכה לא מיומן שלא רוצה להשקיע המון כסף בניהול אקטיבי של ההליך, במיוחד כאשר מדובר בבעל חוב שסיכויי הגבייה ממנו אינם גבוהים. לכן אותו זוכה אולי משקיע מאמצים בהתחלה, אך לאחר מכן נגמר לו הכוח להמשיך לעסוק בתיק והוא מאבד עניין.
מתי ניתן להגיש בקשה לסגירת תיק בהוצאה לפועל מחוסר מעש?
במצב שבו הזוכה לא מבצע פעולה אקטיבית במשך שנתיים רצופות, יכול בעל החוב להגיש בקשה לסגירת התיק בעילת חוסר מעש.
במצב זה, הרשם פונה אל הזוכה עם הודעה בסגנון: "הוגשה כעת בקשה לסגירת התיק בעילת חוסר מעש, האם תרצה להגיב?". אם הזוכה לא מגיב גם לפנייה הזאת תוך 30 ימים, יכול הרשם לסגור את התיק בעילה של חוסר מעש.
האם אז בעל החוב מרוויח מסגירת התיק מחוסר מעש וחובו נמחק?
עקרונית לא, משום שעדיין עומדת לזוכה הזכות לבקש להחיות את התיק אם ירצה בכך, כפוף לעילות התיישנות למיניהן. אולם לא מופרך שזוכה שממילא נתן לתיק להתיישן בעילה של חוסר מעש, ולא טרח להגיב לפנייה יזומה בעניין זה מהרשם, לא יטרח לפתוח את התיק מחדש לאחר שנסגר. במצב כזה, בעל החוב עשוי בהחלט להרוויח.
משום כך, כאשר אין פעולות אקטיביות בתיק, מומלץ להגיש בקשה לסגירת התיק בחוסר מעש.
