
בשנים האחרונות נעשתה רפורמה בתחום מחיקת החובות בישראל, באופן שבו האיזון המשפטי החדש שנוצר מקל על בעלי חובות שהגיעו למצב בתום לב לפתוח דף חדש ונקי מחובות. במסגרת הרפורמה החדשה, בוטלו רוב הסעיפים הרלוונטיים בפקודת פשיטת הרגל והוחלפו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.
גם ביחס להסדרת חובות ללא קבלת הפטר בהליך נוצר הסדר בחוק החדש. בפקודת פשיטת הרגל, היה סעיף (סעיף 19א למתעניינים) שאפשר לבעלי חובות להגיע למה שכונה "הסדר נושים" באישור בית המשפט. בחוק חדלות פירעון לעומת זאת, סעיף 321 מדבר על "הסדר חוב".
מדובר בשם אחר, אבל מהותית הוראות החוק בנושא לא השתנו הרבה. שינוי קטן שבוצע הוא בפקודה הישנה הייתה דרישה להסדר חוב הכולל תשלום של לפחות 30% מסך החובות, כאשר היום הסכום המינימלי יהיה כפוף לשיקול בית המשפט.
מהו הסדר נושים (הסדר חוב)?
אם אתם נמצאים במצב בו אתם לא יכולים לשלם את חובותיכם, יש לכם באופן עקרוני שתי ברירות משפטיות: האחת היא להמשיך לחדלות פירעון ולקבל הפטר חובות בסוף ההליך, והשנייה היא ללכת להסדר נושים.
בנוגע לאפשרות הראשונה, זה נכון שהשינוי שעבר התהליך למחיקת חובות בישראל, מפשיטת רגל לחדלות פירעון, הוביל לקבלת הפטר חובות בדרך קלה ונעימה יותר ממה שהייתה לפני הרפורמה החדשה.
עם זאת, עדיין מדובר בתהליך של מספר שנים, בו נמצאים תחת מגבלות שונות כמו ניהול חשבון בנק ביתרת זכות בלבד, שימוש בכרטיס אשראי מסוג 'דביט', צו איסור יציאה מהארץ ועוד.
כמו כן, לאחר ההליך נשאר סימון זמני בבנק (במטרה לשמור על על הכסף שלהם ובמטרה לעזור לכם להשתקם כלכלית. אולי אכפת לחלקם, אבל האינטרס המרכזי הוא שתהפכו להיות לקוחות טובים לבנק. הסימון יוסר לאחר תקופה מסוימת (לרוב שנה עד 3 שנים) ותוכלו להתנהל כמו לקוחות רגילים אחרים.
האפשרות השנייה שמתאימה לחלק מבעלי החובות היא הגעה להסדר נושים.
המשמעות היא להגיע להסדר חובות כולל עם כל הנושים שלכם. כך הם אולי לא יקבלו את מלוא התשלום, אך הם כן יקבלו חלק מסוים. אתם, בעלי חובות, תוכלו להשאיר את כל החובות מאחור ובכך להימנע מהליך חדלות פירעון המלא לקבלת הפטר חובות.
מהצד של הנושים, האינטרס שלהם להגיע להסדר הוא שבדרך הזאת לפעמים הם מקבלים סכום גדול יותר: במקרה של הפטר, כל עוד פעלתם והגעתם לחובות בתום לב, אתם תשלמו כפי יכולתכם. לעתים מדובר בשברירי-שברירים מהחוב המקורי.
בהסדר נושים לעומת זאת, לעיתים בעלי החובות מתאמצים יותר ומגייסים כספים ממשפחה וחברים, היות ויש להם תמריץ גדול יותר להגיע להסדר נושים ולהימנע מחדלות פירעון המלא. היות והסכמת הנושים להסדר נדרשת, בעלי חובות לרוב מתאמצים יותר להשיג סכום גדול ככל האפשר, וכך יוצא שהנושים יכולים לקבל כך יותר כסף ברוב המקרים ובזמן מהיר יותר.
היתרונות בהסדר נושים לעומת קבלת הפטר
ראשית, כאשר בעלי חובות מגיעים להסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון, הם נמנעים מלהגיע למצב של חדלות פירעון. הליך חדלות פירעון החדש הוא יעיל מאוד, ולעיתים קרובות גם המסלול היחיד האפשרי במצבם של בעלי חובות. חשוב רק לדעת שנלווים להליך משמעויות משפטיות ואף חברתיות. לכן, אם אפשר למחוק חובות במסלול אחר אז עדיף.
מעבר לכך, ישנם יתרונות נוספים להסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון:
1. יעילות – כאשר הטיפול בחוב נעשה במסגרת הסדר חוב, מדובר בהליך מהיר ויעיל יותר, שיכול לחסוך שנים של הגבלות, דיונים בבתי משפט, וחדירה לפרטיות של בעל החוב מצד בית המשפט והנושים.
2. חיסכון בעלויות – חייבים שבוחרים לקבל ייצוג משפטי בהליך חדלות פירעון, צריכים לשאת בהוצאות של מימון עורך הדין בהליך. עם זאת, היות ובהסדר ההליך קצר ופשוט יותר, לרוב ישנו חיסכון בעלויות משפטיות.
3. הימנעות מהטלת הגבלות – בהליך חדלות פירעון, מוטלות על בעלי החובות מגבלות מסוימות לאורכו ומגבלות מסוימות לתקופה מסוימת לאחר מכן. בהסדר נושים, נמנעים ממגבלות אלו.
התנאים לקבלת הסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון (כשסך החובות הוא מעל 150 אלף שקל)
הסדרת החובות יכולה להתבצע באחת משתי הדרכים הבאות:
1. הסדר נושים בתוך הליך חדלות פירעון
2. הסדר נושים מחוץ הליך חדלות פירעון
בהסדר נושים מחוץ לחדלות פירעון אתם פונים ישירות, או באמצעות עורך דין להסדר חובות מטעמכם, לכל נושה ונושה ומגיעים איתם לפשרה על הסדר החוב שלכם מולם בלבד. כך עוברים כל נושה וסוגרים מולו את החוב. אחד בכל פעם, עד שככה מגיעים לכולם וסוגרים את כל החובות.
בהסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון, אתם צריכים להגיע להסכמה עם נושים המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מסכום החובות הכולל (נדגיש: לא 75% מהנושים פיזית, אלא נושים הזכאים ל-75% מהסכום). עם זאת, החוק מאפשר לבית המשפט במצבים מסוימים לכפות על הנושים פשרה, גם כאשר לא הושגה ההסכמה הנדרשת מהנושים. כמו כן, בית המשפט לא יאשר הצעה להסדר, אם התמורה שתשלמו בהסדר המוצע, נמוכה באופן ניכר מהתמורה שהנושים היו מקבלים אילו בעל החוב היה מגיע לחדלות פירעון.
ברגע שההסדר מאושר על ידי בית המשפט, הוא מחייב את כל הנושים של החייב. עם זאת, יצויין כי הסדר החוב לא יחול על חובות שאינם נמחלים גם בהפטר, כאמור בסעיף 175 לחוק: תשלום עונשי, חוב שנוצר בדרך מרמה, עבירות מין או עבירת אלימות חמורה, וכן חוב מזונות.
איך מגישים ומבצעים הסדר נושים בהוצאה לפועל – שלב אחר שלב
- בחינת מצב החובות והנכסים: "איסוף כל נתוני החוב, פירוט ההתחייבויות, הנכסים וההכנסות של החייב, כדי לגבש תמונת מצב."
- גיבוש הצעת הסדר לנושים: "החייב (בעזרת עורך דינו) מציע סכום כולל ותנאי תשלום לפירעון חלקי של החוב, שיחולק בין הנושים, לרוב תוך השגת מימון ממקורותיו."
- הגשת בקשה רשמית לפתיחת הליך בהוצאה לפועל לצורך הסדר: "הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בלשכת ההוצל"פ, הכוללת את הצעת ההסדר ותצהיר המפרט את מצבו הכלכלי של החייב."
- קיום ישיבת הסדר תשלומים עם הנושים: "רשם ההוצאה לפועל מזמן את החייב ואת הנושים לישיבה, בנוכחות נציג מטעמו, במטרה לדון ולהגיע להסכמה על תנאי ההסדר."
- אישור ההסדר ויישומו: "אם כל (או רוב מכריע מ-) הנושים מסכימים, ההסדר מובא לאישור רשמי על ידי רשם ההוצאה לפועל. עם אישורו, החייב חייב לעמוד בכל התשלומים והתחייבויות שבמסגרתו, ובתמורה – יתרת החובות תימחק בסיום ההסדר."
הסדר נושים בהוצאה לפועל (כשסך החובות מתחת ל – 150 אלף שקל)
הסדר נושים בהוצאה לפועל מציע דרך מהירה וקלה, בניגוד לתהליך חדלות פירעון הממושך, להחזרת הכספים.
כשאדם החייב כספים מעוניין להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, רשם ההוצאה לפועל יזמן ישיבת הסדר תשלומים שתיערך בין הנושים לבין האדם החייב להם כסף.
הסיבה לכך היא, הרצון להגיע יחד להסדר תשלומים שיהיה מקובל על שני הצדדים.
במידה ויצליחו להגיע להסכם נושים כזה – יזורזו כך כל התהליכים, יתחיל ההליך של חדלות פירעון והאדם החייב יוכל להגיע כמה שיותר מהר למצב שהוא מתחיל לשקם עצמו מבחינה כלכלית.
יש צורך באישור של בית משפט להסדר הנושים ולתת לו תוקף משפטי.
מה צריך לכלול הסדר נושים בהוצאה לפועל?
- הוא חייב לכלול את סכום החובות שהחייב צריך לשלם.
תנאי הסף לאישור ההסכם הם:
– תשלום כל החובות לנושים בדין קדימה, כלומר: נמצאים בסדר עדיפות ראשוני, כמו: שכר עבודה, פיצויי פיטורים, חובות למס הכנסה, תשלומים ומיסים לרשויות, דמי מזונות, תשלום שכר דירה.
– תשלום של לפחות % 30 אחוז מהחוב לנושים האחרים. - בהסכם צריך להיות מצוינים מועדי התשלומים וכן ערובות להבטחת התשלום.
לבקשה להסדר נושים בהוצאה לפועל צריך החייב לצרף תצהיר שבו הוא מפרט את קשייו בתשלום החובות ומהם הסכומים שהוא חייב.
במידה והסדר הנושים מתקבל ע"י בית המשפט, מתמנה נאמן שתפקידו להיות אחראי על ביצועו.
מה עדיף – הסדר נושים בתוך או מחוץ להליך חדלות פירעון?
בשביל להבין איזה סוג של הסדר נושים למחיקת חובות עדיף לכם לבחור, כדאי להזכיר שוב את ההבדלים העיקריים:
הבדלים עיקריים |
הסדר נושים בתוך הליך חדלות פירעון |
הסדר נושים מחוץ להליך חדלות פירעון |
הסדרת החובות אם יש הסכמה של הנושים הזכאים ל 75% מהחובות |
✔️ | ❌ |
לא מוגבלים על סכום מינימלי להסדר נושים ולאישור של בית משפט |
❌ | ✔️ |
אז אחרי שראיתם את ההבדלים העיקריים, איך תוכלו לדעת איזה מסלול של הסדר נושים עדיף בשבילכם?
צריך לבחון כל מקרה לגופו. בשביל להסביר זה בצורה הכי פשוטה,
אתן לכם דוגמא:
ליעקב יש חובות בגובה ₪500,000 לשבעה נושים שונים.
החוב הגדול ביותר, בגובה ₪300,000 היה לבנק. שאר החובות היו לחברות אשראי, סלולר, לספקים ולעובדים מניהול עסק שהיה בבעלותו לפני מספר שנים.
שניים מהספקים שהיה חייב להם כספים, לא היו מוכנים לשמוע ממנו על הסדר. הכסף לא עניין אותם, אלא העיקרון. במצב כזה, גם אם מגיעים להסדרים עם שאר הנושים, עדיין ישארו שני תיקים פתוחים בהוצאה לפועל ויעקב עדיין יהיה תחת עיקולים והגבלות קשים.
עם גופים גדולים כמו בנקים וחברות אשראי, לרוב יותר פשוט להגיע להסדרים. אחרי שהושגה הסכמה על הסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון עם הבנק וחברות האשראי והסלולר, הזכאים למעל 75% מגובה החובות של יעקב, לספקים לא הייתה ברירה אלא לקבל את ההסדר לפי החוק במדינה.
לכן במקרה של יעקב, הסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון היה המסלול הנכון עבורו.
אם זאת, במקרים בהם אין "נושים בעייתיים" כמו שני הספקים אצל יעקב, יכול להיות שהיה עדיף להגיע להסדר נושים מחוץ לחדלות פירעון. אולי כך, היה אפשר לשלם הרבה פחות עבור הסדר הנושים. כאשר אין מגבלה על סכום אותו בית המשפט צריך לאשר, אפשר להגיע להסדרים מינימליים יותר בצורה משמעותית ובכל לחסוך כסף רב.
הסדר נושים כאשר החובות הם מעל 150 אלף שקלים
כשאדם שחובותיו הם יותר מ-150 אלף שקלים והגיע להסדר חוב עם הנושים, הוא חייב להגיש עותק גם לממונה על הליכי חדלות פירעון. אחרי הגשת הבקשה לבית המשפט, השופט מחליט אם הוא מאשר להעביר את הצעת החייב לאישורם של הנושים. במידה וכן ימנה השופט מנהל הסדר שיהיה אחראי לנהל את הסדר הנושים.
ההודעה נשלחת לכל אחד מהנושים המופיעים בבקשה, שצריך לקבוע פגישה עם הנושים האחרים ועם החייב.
אישור הסדר הנושים תלוי במידה שרוב הנושים (75% מהם לפחות) מסכימים להסדר.
רק אז יחליט בית המשפט אם לדחות את הסדר הנושים או לקבלו.
ליווי של עורך דין הוצאה לפועל
מומלץ שעורך דין הוצאה לפועל ילווה את החייב כמה שיותר מוקדם בטיפול בתהליך החוב, כדי לשמור על זכויותיו ולזרז עבורו את התהליך עד כמה שאפשר.
הדרכים בהם יכול עורך דין הוצאה לפועל יעזור:
- נתינת ייעוץ משפטי – זכויות וחובות בכל הקשור לתהליכי ההוצאה לפועל, גביית הכספים, דרכי התמודדות עם החזרי הכספים.
- ניהול משא ומתן עם הנושים – לגבי כל מה שנדרש לגבי הסדרי התשלומים ופריסת החוב.
- ייצוג החייב במשרדי ההוצאה לפועל – בכל מה שקשור למימוש הליכי הגבייה, הגנה מפני הליכי גבייה, פריסת חובות.
- הגשת בקשות לפטור מעיקול – לעיתים מופעל צו עקול עד שהכספים מוחזרים.
- הגשת בקשות או ערר על החלטות – במידה ויש צורך להתנגד להחלטות של ההוצאה לפועל.
- ייצוג החייב בבית המשפט – בכל תהליך משפטי שהחייב ייקרא אליו.
- ייצוג הנושים – הגשת בקשות בשמם לפירעון החובות, ערעור על החלטות ההוצאה לפועל וכדו'.
שאלות נפוצות על הסדר נושים
כן, קיימים הבדלים מהותיים בין שני התהליכים:
הסדר נושים בהוצאה לפועל:
- מתבצע במסגרת הליכי הוצאה לפועל קיימים
- דורש אישור של רוב הנושים (בדרך כלל 75% מסכום החובות)
- מהיר יותר – תהליך של 2-4 חודשים
- עלויות נמוכות יותר
- מוגבל לחובות אזרחיים בלבד
הסדר נושים בבית משפט:
- הליך פורמלי יותר הדורש הגשת בקשה לבית המשפט
- כולל גם חובות מסחריים ועסקיים
- תהליך ארוך יותר – 6-12 חודשים
- עלויות גבוהות יותר
- מאפשר הגנה רחבה יותר מפני נושים
אי הסכמה של נושה בודד לא בהכרח מבטלת את ההסדר:
במקרה של הסדר בהוצאה לפועל:
- נדרש רוב של 75% מסכום החובות (לא מספר הנושים)
- אם הרוב מאושר – ההסדר מחייב גם את המתנגדים
- הנושה המתנגד יכול לערער על ההחלטה תוך 15 יום
- בית המשפט יבחן אם ההסדר הוגן וראוי
במקרה של הסדר בבית משפט:
- בית המשפט יכול לאשר הסדר גם נגד התנגדות של מיעוט נושים
- נבחנים שיקולים של הוגנות וסבירות
- לנושה מתנגד יש זכות טיעון מלא
לא קיימת דרישה חוקית קבועה של 30%, אך:
המציאות המעשית:
- בתי המשפט בדרך כלל מצפים לתשלום של לפחות 20-30% מהחוב
- האחוז המינימלי תלוי במצב הכלכלי של החייב
- נבחנת יכולת התשלום האמיתית
- סוג החוב משפיע על הדרישות
גורמים המשפיעים על האחוז הנדרש:
- מצב כלכלי: הכנסות, נכסים, התחייבויות
- סיבת החוב: קשיים עסקיים לעומת בזבוז
- שיתוף פעולה: גילוי מלא של המצב הכלכלי
- סוג הנושים: בנקים, ספקים, מס הכנסה
משך הזמן משתנה בהתאם לסוג ההליך ולמורכבות:
הסדר נושים בהוצאה לפועל:
- 2-4 חודשים – במקרים פשוטים
- 30 יום להגשת ההצעה לנושים
- 30 יום לנושים להגיב
- 30-60 יום לאישור בית המשפט
הסדר נושים בבית משפט:
- 6-12 חודשים – תהליך מורכב יותר
- 3-4 חודשים לבדיקת הבקשה
- 2-3 חודשים למשא ומתן עם נושים
- 2-4 חודשים לאישור סופי
גורמים המאטים את התהליך:
- התנגדות של נושים מרכזיים
- מורכבות המצב הכלכלי
- חוסר שיתוף פעולה של החייב
- צורך בבירורים נוספים
מבחינה חוקית – לא תמיד חובה, מבחינה מעשית – מומלץ מאוד:
מתי חובה עורך דין:
- הסדר נושים בבית משפט – ייצוג חובה ברוב המקרים
- כאשר החוב עולה על 500,000 ש"ח
- במקרים מורכבים עם נושים מסחריים
- כאשר יש התנגדות משמעותית של נושים
מתי ניתן ללא עורך דין:
- הסדרים פשוטים בהוצאה לפועל
- חובות אזרחיים בסכומים קטנים
- כאשר יש הסכמה של רוב הנושים מראש
יתרונות של ייצוג משפטי:
- מקצועיות: ניסיון בניהול משא ומתן עם נושים
- הגנה: הימנעות מטעויות יקרות
- יעילות: תהליך מהיר ומסודר יותר
- תוצאות: סיכוי גבוה יותר להצלחה
אם יש לכם חובות ותרצו להבין אם אפשר למחוק אותם בהסדר נושים, ואם אפשר אז באמצעות איזה מסלול, אז השאירו את הפרטים שלכם ליצירת קשר לקביעת שיחת ייעוץ ללא עלות.