בשנת 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שהחליף את ההליך הקודם והמסורבל למחיקת חובות בישראל (וכונה אז פשיטת רגל). החוק החדש יצר הגדיר הבדל בין שני מצבים:
1. מצב אחד הוא מצב של חובות גבוהים אותם לא יכול לשלם בעל החוב, ונאלץ לפנות בגינם להליך חדלות פירעון החדש ובכך להצליח להשתקם כלכלית.
2. המצב השני נוגע לחובות נמוכים באופן יחסי, וליתר דיוק בחובות של סכום הנמוך מ-161,236 שקלים וגבוהים מ-53,735 שקלים (נכון לשנת 2023): כאשר מדובר בחובות בטווח הזה, החוק מקנה כמה הקלות פרוצדוראליות לבעלי החוב, מתוך הנחה כי לרוב מדובר בחובות של משקי בית פרטיים שנועדו לצריכה פרטית, ולא נדרשים בירורים משפטיים מעמיקים כדי להכריע בהם.
המשמעות של חדלות פירעון לחובות נמוכים
סעיף 187 לחוק חדלות פירעון מאפשר לבעלי חובות להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, בתנאי שסך חובותיו הכולל עומד על 53,745.48 שקלים לכל הפחות. כלומר ישנם מספר הבדלים בין חובות נמוכים לבין חובות גבוהים: ראשית, כאשר מדובר בחובות נמוכים הבקשה מנותבת ללשכות ההוצאה לפועל. זאת לעומת חובות גבוהים, אז מוגשת הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון (מה שהיה פעם כונס הנכסים הרשמי). כמו כן, בכל הנוגע לחובות נמוכים, רק בעל החוב עצמו יכול להגיש את הבקשה (בניגוד להליכי גבייה בחובות גבוהים, שיכולים להיפתח גם על ידי בקשה של נושה ואישור של בית המשפט).
הקלה בחובות נמוכים: אפשרות לגישור בין בעל החוב לנושים
לאחר הגשת הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, הבקשה נבדקת על ידי רשם ההוצאה לפועל. אם זה מצא כי יש הצדקה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, יוקפאו כל הליכי ההוצאה לפועל נגד בעל החוב.
כאן נכנס ההבדל המשמעותי הראשון. רשם ההוצאה לפועל יורה בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה על זימון לדיון את בעל החוב וכן את כלל הנושים שלו לישיבה לצורך גיבוש הסדר תשלומים מוסכם בפני עובד הוצאה לפועל (המכונה "נציג הרשם"). יש להבהיר: מדובר בכל נושה באשר הוא, בין אם כבר נפתח תיק הוצאה לפועל בגין החוב, ובין אם לא.
הוצאה לפועל בעצם משמשים סוג של מתווכים במו"מ עבור ההגעה להסדר. דבר המעלה רבות את סיכויי הצלחת מחיקת החובות באמצעות הגעה להסדר ובכך להימנע מהליך של חדלות פירעון.
בישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, מנסה נציג הרשם לגשר בין בעל החוב לבין כלל הנושים שלו. אם בעל החוב מגיע להסכמה עם הנושים על תשלום בהסדר, נגמר העניין המשפטי בין בעל החובות לבין הנושים שלו, נסגרים התיקים בהוצאה לפועל ובעל החובות משלם בהתאם למה שסוכם.
הליך חדלות פירעון לחובות נמוכים הוא קל יותר בגלל הגישור. כלומר, בעלי החובות מקבלים פה הזדמנות לסגור את זה בלי חדלות פירעון, בלי ריבית, עם פריסה נוחה והרבה פעמים עם הפחתה משמעותית של החובות.
אסיפת נושים בחובות נמוכים
בשביל להגיע להסדר שיאושר על ידי רשם ההוצאה לפועל באסיפת הנושים, יש להשיג את תמיכתם של הנושים המחזיקים יחדיו בלפחות 75% מסך החובות של בעל החוב. זאת לפי ההגדרה בחוק המגדיר את התנאים להסדר נושים לפי חדלות פירעון, בין אם לחובות נמוכים ובין אם לחובות גבוהים.
כאן אנו מזהים הבדל נוסף בין חובות נמוכים לבין חובות גבוהים: בחובות גבוהים אין שום גורם מתווך, וההסכמה להסדר נובעת ממוטיבציה של הנושים לחתוך הפסדים. לעומת זאת, בחובות נמוכים יש מוטיבציה גבוהה מצד הרשם, וניסיון אמיתי לפתור את העניין בהסדר, מבלי שבעל החוב יתדרדר לחדלות פירעון.
אם מושגת הסכמה להסדר נושים באסיפה, בעל החובות ישלם בהתאם לצו לתקופה שעליה הוסכם, ובסופו של יום נסגרים כל התיקים ונמחקים כל החובות, מלבד אלו שאינם ברי-הפטר (כגון חובות מזונות או חובות עונשיים).
אין הסכמה באסיפת נושים?
אם אין הסכמה והגעה להסדר באסיפת הנושים, או שהושגה הסכמה חלקית בלבד בישיבה לצורך גיבוש הסכם תשלומים (שלא הבשילה להסכמה מלאה באסיפת נושים), ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בהתאם לשיקול דעתו.
הרשם יכול למנות נאמן שיעריך את נכסי החייב (הליך של תשעה חודשים לכל היותר), והוא יכול להימנע מכך ולעשות זאת בעצמו. הליך זה דומה להליך הביניים בחובות גבוהים, אלא שהכל מתנהל ברשות ההוצאה לפועל וקצת מהר יותר.
לאחר שהנאמן מעריך את נכסיו של בעל החוב, ניתן צו פתיחת הליכי שיקום כלכלי (לעתים יורה הרשם על בעל החוב לעבור תכנית הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה). בסופו של יום, משלמים תשלומים חודשיים נוחים ואפשריים לביצוע לתקופת זמן מוגדרת מראש, אחריה החובות ימחקו ויוצאים לחיים חדשים.
ההפטר הוא אותו הפטר שניתן בהליכי חדלות פירעון לחובות גבוהים, אלא שההליך כולו מתנהל בלשכות האכיפה והגבייה. משום כך, ההליך נוטה להיות קצר יותר, ויש הרגשה כללית שיותר מתחשבים ובאים לקראת בעלי החובות בהליך לחובות נמוכים.
חדלות פירעון לחובות נמוכים – סיכום
בסופו של דבר, עם חובות נמוכים הסיכויים נוטים יותר לבעל החוב ומאפשרים לו פעמים רבות לפתוח דף חדש בהליך קל יותר, מבלי להגיע לחדלות פירעון. לנוחיותכם, הכנו טבלה המסכמת את ההבדלים המהותיים בין חדלות פירעון לחובות נמוכים לעומת חובות גבוהים.
נושאים |
חובות נמוכים |
חובות גבוהים |
הסכום לפתיחה בהליך |
מתחת ל-161,236 ש"ח. |
מעל ל-161,236 ש"ח. |
מי יכול לפתוח בהליך |
בעל החוב. |
נושה או בעל החוב. |
היכן מתנהל ההליך |
לשכת ההוצאה לפועל לפי מיקום מגורי בעל החוב. |
בית משפט השלום. |
סיכוי להסדר חוב |
גבוה יותר מבחובות גבוהים, לאור הכלים של רשם ההוצאה לפועל. |
סביר, אך יותר נמוך מזה שבחובות נמוכים. |
נאמן לנכסי החייב |
יתכן שימונה, ויתכן שלא. |
ימונה. |
משך ההליך |
לכל היותר ארבע שנים, אך יתכן מאוד שיהיה קצר יותר. |
סביר שיימשך לאורך ארבע שנים מלאות. |
לכן, אם הנכם בעלי חוב בסכום העומד בקריטריונים של חובות נמוכים, מומלץ מאוד להגיש בקשה באמצעות עורך דין חדלות פירעון לחובות נמוכים ולא לחכות בזמן שהחובות יעברו את הרף של 161,236 שקלים ותצטרכו לפנות לחדלות פירעון המלא לחובות גבוהים. אם זה המצב, נשמח לעזור וללוות בהליך!
אנחנו מזמינים אתכם לקבוע שיחת ייעוץ ללא עלות בה נראה לכם איך זה יעבוד בסיטואציה הספציפית שלכם. לקביעת השיחה השאירו פרטים בלחיצה על הכפתור כאן למטה.
לייעוץ ללא התחייבות: