עד לפני מספר שנים הנושא של בעלי חובות שלא יכלו לשלם את חובותיהם, הוסדר בפקודת פשיטת הרגל. המונח "פקודה" מרמז על כך שמדובר בשריד מתקופת המנדט הבריטי: פקודת פשיטת הרגל ניתנה אי שם על ידי שלטון המנדט ב-1936.
ככל שחלפו השנים, ובעיקר בשנים האחרונות, הלכה וגברה ההבנה שאת פקודת פשיטת הרגל הישנה והמסורבלת צריך לעדכן בדחיפות על מנת לשנות את המציאות הקשה.
בשנת 2019 נכנס לתוקפו "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", חוק שיצר מהפכה חסרת תקדים בנושא מחיקת חובות כבדים, ומאז עוזר לישראלים רבים להשתקם כלכלית ולצאת לחיים חדשים.
מה זה חדלות פירעון ומהי מטרתו המרכזית?
החוק החדש שינה את הפרספקטיבה ביחס לבעלי חובות: החוק למעשה מכיר בכך שכיום בעולם רווי האשראי בו אנו פועלים, בנוסף ליוקר המחייה בישראל, אנשים יכולים להגיע יחסית בקלות למצב של חובות קשים – חובות בסכומי עתק שאין אפשרות לשלם ולסגור אותם ללא הליך מסודר עם מחיקת חלק משמעותי.
בעלי חובות הם לרוב אנשים נורמטיביים ולא אנשים שעברו עבירה מוסרית כזאת או אחרת, לכן צריך לאפשר להם לצאת מהמצב אליו נקלעו בעל כורחם, בכבוד ובאופן שיאפשר להם חיים חדשים.
בניגוד לפקודת פשיטת הרגל, בה התחושה הייתה שמענישים בעלי חובות על כך שנקלעו למצבם, החוק שם דגש רב על השיקום שלהם כמטרה המרכזית, ומעניק להם הזדמנות שנייה להתנהל כלכלית נכון.
ההבדלים בין חוק חדלות פירעון לבין פקודת פשיטת הרגל
יותר מרק הפרספקטיבה של המחוקק השתנתה. ישנם מספר היבטים מהותיים ביותר אשר השתנו בהתאם לאותה פרספקטיבה מכילה, כזאת שתורמת לבעלי החובות עם הליך קל ונעים יותר לשיקומם הכלכלי:
1. אורך ההליך: בעבר תיקי פשיטת רגל היו נמשכים שנים על-גבי שנים, כשלבעל החוב אין שום אופק לסיום התיק, ולכן אין תמריץ לשתף עמו פעולה. חוק חדלות פירעון יצר סדר בנושא כאשר ההליך כולו אורך עד ארבע וחצי שנים ברוב המקרים, ועד 6 שנים במקרים מיוחדים. מדובר בתקופה לא קצרה אמנם, אבל כזאת שיש לה אופק סיום וזה הבדל משמעותי. כך בעל החוב יודע שאם יבוא להליך נקי ובתום לב, הוא יכול לקבל הפטר מחובותיו ולצאת לחיים חדשים וטובים יותר.
2. ביטול גובה תשלום מינימלי: בעבר בתיקי פשיטת רגל היו נדרשים לשלם לפחות 30% מכלל החובות. עם החלפת ההליך מפשיטת רגל לחדלות פירעון, הדרישה הזו הוסרה והיום למעשה אין מינימום לתשלום בהליך עבור קבלת הפטר. ניתן לראות מקרים רבים בהם נמחקים גם 80% ו- 90% מכלל החובות בחדלות פירעון.
3. התמקדות בשיקום הכלכלי: אחרי הבנה מדינית וחברתית של המצב הכלכלי הקשה והכמות הבלתי עולה על הדעת של בעלי החובות בישראל – הוחלט שבהליך חדלות פירעון החדש יופעל שיקול דעת ששם דגש על איזון בין האינטרסים של הנושים לבין היכולות של בעלי החובות שהגישו את הבקשה להליך. זאת תוך דגש על כך שיוכלו להשתקם כלכלית כבר במהלכו של ההליך ולצאת ממנו אנשים חדשים.
סיכום ההבדלים והיתרונות של ההליך החדש
חוק חדלות פירעון שינה את כללי המשחק והביא שינויים משמעותיים בטיפול בנושא החובות הכבדים של אזרחים במדינת ישראל. הוא הגדיר בזמן את אורכו של ההליך ובכך הוריד את התסכול הרב שהיה לאנשים שעברו בעבר פשיטת רגל בהליך. בעזרת שיפור התדמית והתייעלות של חלקים קריטיים, חוק זה עוזר לאנשים לקבל את החיים מחדש.
במצבים של חובות כבדים הגבוהים מסכום של כ- 50,000 ש"ח, בהרבה מקרים חדלות פירעון יהיה הפתרון הנכון והיעיל עבור מחיקת החובות תוך שיקום כלכלי אמיתי.
בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין חדלות פירעון ולקבל את כל המידע על איך אפשר, במקרה שלך, לשים סוף לחובות – בסכום ו/או בזמן הנמוכים ביותר.
