הממונה על חדלות פירעון

הליך חדלות פירעון

אנשים פונים להליך חדלות פירעון במצב בו אינם מצליחים לפרוע את חובותיהם הכספיים. למעשה מדובר במצב בו אדם אינו מצליח לעמוד בתשלום השוטף של ההתחייבויות והאשראי שנטל, או לחילופין, במצב בו סך ההתחייבויות עולה על סך נכסיו.

המטרה המרכזית של חדלות פירעון היא להוביל אנשים המתמודדים עם חובות כבדים לחיים חדשים ביעילות מירבית ובזמן קצר יחסית, לרוב כ-4 שנים בלבד. כבר מהכניסה להליך רוב ההגבלות והעיקולים בהוצאה לפועל מוקפאים וניתן להתנהל פיננסית בצורה נכונה ומבוקרת.

הליך זה מערב מגוון רחב של אינטרסים:

• אינטרס הנושים
• אינטרס החייבים
• האינטרס הציבורי

הגורם שנדרש לאזן בין האינטרסים הללו הוא הממונה על חדלות פירעון. 

פתיחת הליכים

החוק קובע כי התנאי לפתיחת הליך חדלות פירעון הוא כי על החובות לעמוד על מינימום של 161,236 ש"ח (נכון לשנת 2023). עבור אנשים עם חובות גבוהים מ 53,745 ש"ח (נכון לשנת 2023) קיים הליך מקוצר בהוצאה לפועל, בו הממונה על חדלות פירעון לא לוקח חלק. אין דו"חות והשכלות נוספות של ההליך המלא.

הליך חדלות הפירעון המלא נפתח באמצעות הגשת בקשה ללשכת הממונה על חדלות פירעון. במסגרת הבקשה יש לנמק את הסיבות לפתיחת ההליך וכן לספק אסמכתאות בעניין גובה החוב. בנוסף, על הפותח בהליך להסביר את השתלשלות העניינים עד לצבירת החובות העומדים לו.

שלב זה הוא קריטי וישפיע רבות על תוצאות ההליך, כדי לוודא שמשלמים את המינימום האפשרי חשוב לעשות את הדברים בצורה נכונה ומומלץ להיעזר בעורך דין חדלות פירעון מומחה שילווה וייצג בהליך החשוב.

בעת פתיחת הליך חדלות פרעון ממנים נאמן לנכסי החייב. למעשה, מדובר באדם אשר מתמנה מטעם הממונה על חדלות פירעון כאחראי על עשיית פעולות בכלל הנכסים הפיננסיים של החייב וניהולם.

הנאמן מנהל את נכסי החייב ומבצע בדיקה בת מספר חודשים במהלכה הוא בוחן לעומק את מצבו הכלכלי. שלב זה לוקח כשנה בה משלמים סכום נמוך בכל חודש שבודק גם את מחויבות מגיש הבקשה להצלחת ההליך.

בתום הבדיקה מוגש דו"ח אל הממונה, אשר נדרש לגבש תכנית שיקום כלכלית. במסגרת תכנית זו קובע הממונה את אופן פריסת החובות והתשלומים השונים, מה סכום התשלומים החודשי, אילו נכסים ישארו בחזקת החייב ואילו ימכרו וכן הלאה. 

הממונה על חדלות פרעון

מפעולותיו של הממונה המתוארות במאמר, ניתן להבין כי במסגרת הליך חדלות פרעון נדרש הממונה על חדלות פירעון (אשר כונה בהליך פשיטת רגל הישן – "כונס הנכסים הרשמי") לנהל את ההליך ולאזן בין האינטרסים השונים של החייב, הנושים והאינטרס הציבורי.

במסגרת ניהול ההליך ואיזון האינטרסים, נדרש הממונה להחליט על פריסת החוב, להחליט על קדימות פירעון החובות של מי מהנושים, להחליט אילו הגבלות וסנקציות יש להטיל על החייב, למנות נאמן לניהול הנכסים ועוד.

בשנת 2019 יצא החוק החדש לחדלות פירעון שהחליף את הליך פשיטת הרגל הישן והמסורבל. במסגרת חוק זה ניתנו לממונה סמכויות מרחיבות ביותר, אשר למעשה הופכות אותו ל"בעל הבית" של הליך חדלות פירעון.

משמעות הדבר בפועל היא כי כל ההתנהלות של החייבים במהלך הליך חדלות פרעון מתבצעת מול הממונה, והוא מחזיק בסמכות ואחריות כבדה לדון בכל ענייניהם, ולהצליח בסוף ההליך להוציא אותם מכלל חובותיהם.